אנו מאמינים כי תחושת השייכות של הפרט לקהילה בה הוא חי, ומודעות לשותפות הגורל ביניהם תקדם את הקהילה והחברה כולה. אנו פועלים לעידוד מעורבות ויזמות של חברי הישובים השונים בפעילויות חינוכיות, יצירת פסטיבלים יהודים ערביים משותפים ועוד. חברי הקבוצה המנהלת של שער לאדם הינם ערבים ויהודים מישובים שונים בגליל, בעלי מקצועות שונים, ובאים מרקע חברתי ותרבותי מגוון. הקבוצה נפגשת פעם בשבוע ומנהלת את הפעילות בשער לאדם.
מפעילויות המרכז בתחום הקהילתי:
קבוצת נשים ערבית-יהודית
בספטמבר 2010 הוקמה בשער לאדם קבוצת נשים יהודיות וערביות ללימוד, העצמה ועשייה חברתית מתמשכת,
שמטרתה גם יצירת חוסן בין קהילתי מול תודעה של הפרדה תרבותית.
רקע:
באזור הגליל מתגוררים ערבים ויהודים ביישובים שכנים קטנים, אך אין יישוב משותף שגרים בו יהודים וערבים יחד.
הקשרים בין השכנים מתבססים בעיקר על עבודה ומסחר, ומיעוטם גם קשרים אישיים. למרות שבהכללה ניתן לומר שאין מתח רב מעל פני השטח,
הקשר בין שתי האוכלוסיות חלש והתרחשויות אלימות בשדה הפוליטי-חברתי יכולות לסדוק אותו, כמו שניכר באירועי אוקטובר 2000.
האוכלוסייה הערבית מופלית לרעה על ידי מוסדות המדינה בתקציבים, בתשתיות ובפרויקטים שונים. דוגמה לכך ניתן לראות במצב הכבישים וגני הילדים, בחינוך ובהזדמנות לפרנסה. לעתים רבות יחס המדינה כלפי הערבים הוא כאל בעיה דמוגרפית. במקום שותפות לדרך יזמה המדינה את פרויקט ייהוד הגליל"
והפקיעה אדמות בבעלות ערבית, דבר שחיזק את תחושת העדר השותפות במדינה בקרב הציבור הערבי והוביל למחאת "יום האדמה".
לצד זאת כחלק מתהליכים אוניברסליים מושפע האזור מתפיסות קפיטליסטיות אינדיבידואליסטיות שמתרכזות ביחיד ולא בקהילה. המרוץ המתמיד אחר רמת חיים גבוהה גורם לא פעם להתכנסות לתוך עצמנו והעצמת
הניכור והזרות בין האדם לשכנו, מה שמחזק בלי כוונה תחילה את הריחוק בין האוכלוסיות ומחליש את התודעה הקהילתית-אזורית.
כמו כן בשנים האחרונות נמצאת האוכלוסייה המוסלמית בתהליך של התעוררות דתית מחודשת,
שבאה לידי ביטוי בסממנים חיצוניים והתקרבות למוסדות הדת. תהליך זה מביא בחלק מהמקרים להסלמה ביחסים בין יהודים למוסלמים.
בעבור הנשים המרחק בין האוכלוסיות גדול אף יותר היות והמרחב הציבורי טומן עבורן סכנות ואיומים רבים – אלימות, הטרדות מיניות ועוד.
כמו כן תפקידן המסורתי של הנשים, המודגש אף יותר אצל הנשים הערביות, מתרכז בבית ומונע מהן מעורבות בקהילה וחשיפה לתרבויות שונות.
למרות שניתן לראות שיפור במעמד האישה, ויותר ויותר
נשים יוצאות ללימודים גבוהים, עדיין חלים על הנשים הערביות הגבלים רבים, וכדי לפעול מחוץ לבית הן תלויות באישור האב או הבעל.
הקבוצה:
הוחלט להקים את קבוצת הנשים כדי לפעול ליצירת מסגרת
שתפגיש נשים יהודיות וערביות תושבות האזור במטרה לקרב בין האוכלוסיות תוך העצמת ציבור הנשים ועידוד נקיטת מעורבות חברתית.
הקבוצה פועלת ברוח נשית כי אנו מאמינות שלנשים קול ייחודי משלהן ואיכויות ספציפיות שלרוב לא באות לידי ביטוי בשיח הציבורי.
הקבוצה מקיימת מפגשים שבועיים שבהם משתמשים בכלים וערכים פמיניסטיים שוויוניים:
קרון המלאכות הינו סדנה למלאכות מסורתיות וחדשות מחומרים טבעיים כגון בדים, עצים, צמר, נצרים ועוד. במסגרת פעילות "קרון" נפגשות קבוצות נשים שונות הן לפעילות בוקר והן למפגש אחר הצהריים. בפרויקט לוקחות חלק נשים ערביות ויהודיות מהסביבה אשר יוצרות ביחד צעצועים, רקמות, תיקים מחומרים ממוחזרים ועוד.
![]() הפסקה עם הילדים |
![]() קליעת סלים |
![]() |
![]() מקצת מהמוצרים |
![]() |
![]() |
סוכות רמאדאן אוקטובר 2006 |
|---|
בנוסף לפסטיבל שבועות, מקיים המרכז מפגשים קהילתיים נוספים: בשנתיים האחרונות חגגנו את סוכות והרמאדאן באירועים קהילתיים בהם ניסינו להעלות שאלות הקשורות לדתות, לזהויות השונות של הפרט ולאופן בו אנו, כבני אדם המשתייכים לדתות, לאומים ותרבויות שונות, יכולים ליצור גשר על פני אותן השתייכויות, אשר לעיתים יוצרות בינינו פירוד ומרחק.
![]() סוכות רמאדאן אוקטובר 2006 |
![]() נטיעת עץ הזית - טקס הייסוד 2002 |